לך תסמוך על אנשים.
אני יושב לי בפנאן בפארק מסנן בחורות בטינדר. עוצר לידי אחד שואל 'אתה צריך עזרה?' אני אומר לו לא תודה אחי. הוא מתעקש, שואל 'בטוח?'
עכשיו לא נעים לי, בנאדם רוצה לעזור לנכה. מסכן.
אז אני אומר לו, יודע מה? קפוץ פה לארומה תביא לי קפה נטול, חזק, על בסיס סויה, עם מעט קצף, וגם איזה פרצעל. פחמימה, שיהיה.
הוא אומר סבבה אבל אני קולט בזווית של העין שהוא ככה קצת מעקם את האף.
אני אומר לעצמי, אוקיי עכשיו נראה אם הוא באמת התכוון או לעזור שהוא חרטטן כמו כולם.
אני יושב מחכה חמש דקות, עשר, רבע שעה. כבר מתייבש לי הגרון. בסוף הבחור בא מתנשף עם הקפה. פושר.
אני אומר לו סבבה, מילא הקפה לא חם, אבל מה עם הפרצעל מה??!
ואחרי זה מתפלאים למה החברה שלנו כל כך מקצינה ואלימה.